נתן אנדרה שוראקי נולד בעין תמושנט שבאלג'יריה ב-11 באוגוסט 1917. הוריו, יצחק שוראקי ומלחה מאייר, צאצאים שניהם למשפחות יהודיות ספרדיות שמנו בקרבן, כבר מהמאה ה-16, שופטים, תיאולוגים, רבנים, משוררים ומלומדים, שהיו מסורים לפיתוח היהדות הצפון-אפריקאית. לימודי המשפט הוליכו אותו לפריז ב-1935, שם החל גם לימודים רבניים. במהלך המלחמה השתתף באופן פעיל בתנועת ההתנגדות הצרפתית (המקי) במרכז צרפת (1942–1945). עורך דין, ולאחר מכן שופט בתחום סמכות בית המשפט לערעורים באלג'יר (1945–1947), הוענק לו תואר דוקטור במשפט בינלאומי ציבורי מאוניברסיטת פריז ב-1948. מזכיר כללי משנה של כי"ח — האליאנס הישראלית האוניברסלית (1947–1953), אנדרה שוראקי הפך לנציגה הקבוע בנשיאותו של רנה קאסן (1947–1982). הוא נסע ברחבי העולם כדי לתת הרצאות ביותר מ-80 מדינות. מירושלים, שם התיישב מ-1958, הוא נותר דוברה של התרבות הצרפתית בישראל והפך לשגריר של ישראל ושל השלום ברחבי העולם. סגן נשיא הוועדה לארגונים לא ממשלתיים ליד יוניצ"ף (1950–1956), הוא הציע וגרם לאימוץ הפרויקט למאבק בטרכומה — תוכנית שהצילה את ראייתם של מיליוני ילדים ברחבי העולם. מנהל סדרת ״סיני״ (הוצאת Presses Universitaires de France), א. שוראקי פרסם בצרפתית טקסטים יסודיים של התרבות היהודית, כגון יצירותיהם של לוצאטו, בובר, קאופמן, חלקין, הרמב"ם ועוד. ב-1958 נישא לאנט לוי, בתם של ד"ר וגב' גסטון לוי. נולדו להם חמישה ילדים: עמנואל, אליזבט, יעל, דוד ומיכל, 14 נכדים ו-13 נינים. משהתיישב בירושלים ב-1958, הפך ליועצו של ראש הממשלה דוד בן-גוריון (1959–1963) בסוגיות מיזוג הגלויות של יהודים ממדינות מוסלמיות וביחסים בין-עדתיים. מרגע התיישבותו בישראל היה המעורר והמייסד של ועדות לשיתוף פעולה בין-דתי, שאיגדו נציגים של הסמכויות היהודיות, הנוצריות והמוסלמיות. ועדות אלה היוו חידוש שגשר בישראל ובעולם בין דתות ועדות שהיו מופרדות במשך מאות שנות סכסוך. א. שוראקי היה המייסד-שותף ונשיא הוועדה הבין-דתית בישראל ובעולם, לאחר שהיה אחד ממייסדי ה"ידידות היהודית-נוצרית" ו"אחוות אברהם" בצרפת, וחבר מועצת הוועידה העולמית לדתות ולשלום (W.C.R.P.). במסגרת הצהרת "נוסטרה אטאטה", אנדרה שוראקי פגש את הקרדינל דניאלו. ממפגש זה נולדה תנועה המאגדת את חסידי הדתות האברהמיות — ״אחוות אברהם״ — בשיתוף פעולה עם ראש מסגד פריז, חמזה בובאכר, והאב ריקה. ב-1965 נבחר אנדרה שוראקי לסגן ראש עיריית ירושלים בתקופת כהונתו של טדי קולק. הוא היה אחראי על ענייני תרבות, יחסים בין-דתיים ובינלאומיים של העיר ירושלים. בשנים 1969–1973 נבחר מחדש כחבר מועצת העיר ונשיא הוועדה לתרבות וליחסי חוץ של ירושלים. הוא כיהן כחבר בבית הדין של ההסתדרות הציונית העולמית, נשיא-מייסד של האליאנס פרנסז בירושלים, נשיא הוועד הבין-דתי בירושלים, נשיא המכון הישראלי לקולנוע (קרן רג'ינלד פורד) ונשיא התנועה לקונפדרציה מזרח-תיכונית. כחבר הוועד המנהל של הקונגרס העולמי של הדתות למען השלום, אנדרה שוראקי נטל חלק פעיל בתנועות הבין-דתיות ופעל לקידום הידידות בין יהודים, נוצרים ומוסלמים. הוא פרסם כארבעים ספרים, כתב מאות מאמרים בעיתונות העולמית, ונשא הרצאות רבות על הבעיות הפוליטיות והרוחניות שהעלתה תקומת מדינת ישראל. אוניברסלית במהותה, יצירתו משתרעת על תחומים מגוונים — שירה ותיאטרון, פילוסופיה ובדיון, היסטוריה וסוציולוגיה, משפט — ובעיקר תרגום ופרשנות של התנ"ך, הברית החדשה והקוראן.

שמו נכתב גם: André Chouraqui · Andre Chouraqui · Nathan André Chouraqui · Nathan Andre Chouraqui · A. Chouraqui · Chouraki · אנדרה שוראקי · נתן אנדרה שוראקי · أندريه شوراقي